פסק-דין בתיק ע"א 896/13

1.        ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ע' רוזינס), מיום 11.12.2012, שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 30787-12-11.

2.        המערער הגיש תביעה נגד המשיב בבית משפט השלום בחיפה שנקבעה לישיבת קדם משפט ביום 12.9.2012. בפתח הישיבה הודיע כבוד השופט ע' רוזינס כי לפני למעלה מ-10 שנים ייצג אותו בא-כוח המשיב, עורך-הדין חיים גלזר, בעניין אישי. בעקבות הודעה זו הגיש המערער בקשה לפסילת השופט, במסגרתה טען כי השופט לא פירט באילו נסיבות ניתן הייצוג. המערער הניח שקיימת היכרות אישית בין השופט לבין בא-כוח המשיב, שהשופט רוחש לבא-כוח המשיב הערכה "עמוקה ואינטימית" ולכן לא היה לו ספק שהשופט ייטה לטובתו במשפט. המערער השיג על כך שהודעת בית המשפט ניתנה רק בישיבת קדם המשפט, והוסיף וטען כי בעת הדיון נאמרו דברים על ידי השופט שלא נרשמו בפרוטוקול התומכים, אף הם, בטענת הפסלות.

3.        בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי אין ולא הייתה לו מעולם היכרות אישית עם בא-כוח המשיב, וממילא, אין מדובר בהיכרות "עמוקה ואינטימית" מעבר לקשר המקצועי. בית המשפט הוסיף כי מעולם לא נפגש עם בא-כוח המשיב על בסיס אישי ואף לא קיים עימו שיחה בנושאים החורגים מההקשר המקצועי. עוד פירט בית המשפט כי הקשר המקצועי שהתקיים בינו לבין בא-כוח המשיב בעת שהיה מיוצג על ידו, התמצה בהליכים משפטיים והסתיים בשנת 2001. עוד נאמר בהחלטה כי בית המשפט אינו רוחש לבא-כוח המשיב הערכה מעבר להערכה מקצועית אותה הוא רוחש לעורכי-דין רבים המוכרים לו מתקופת עבודתו כעורך-דין, וכי הוא אינו מחויב או חש מחויב לפרקליטו של המשיב, בשום צורה ודרך. משלא מתקיימים יחסי ידידות או חברות ואף לא קשר אישי כלשהו בינו לבין בא-כוח המשיב, קבע השופט כי לא מתקיים כל חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ואף אין לקבל את הבקשה בשל מראית עין. השופט התייחס לטענות המערער בנוגע לאמירות שאמר, וקבע כי פרוטוקול הדיון משקף אל נכון את שנאמר בישיבת קדם המשפט. מה גם שהמערער לא ביקש לתקן את הפרוטוקול ואף לא תמך טענותיו בתצהיר. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

4.        המערער חוזר על טענותיו בערעור. לדעתו, היה על השופט להודיע על נסיבות היכרותו עם בא-כוח המשיב כבר כשקיבל את התביעה לידיו ולפסול עצמו מלדון בתביעה. המערער משיג על כך שהשופט לא פירט באילו נסיבות ייצג אותו בא-כוח המשיב. לדעתו, חוסר הפירוט אינו מאפשר את בחינת טיב הקשר. בנסיבות אלו מניח המערער כי מדובר בהיכרות אישית של השופט על רקע השירות המקצועי-אישי שניתן לו בעבר. עוד מניח המשיב שהשופט רוחש הערכה עמוקה ואישית לבא-כוח המשיב בעקבות ייצוגו בעבר ועל בסיס יחסי האמון האישיים שנבנו ביניהם. לדעת המערער, אין כל ספק שלשופט תהיה נטייה להכיר פנים לבא-כוח המשיב על יסוד היכרות זו ולכן יש לפסול אותו. המערער מוסיף שאמירות השופט ובהן: "תמחק את התביעה" ו"אתה מכריח אותי לדון בתביעה", אשר לא מופיעות בפרוטוקול, מאששים את עילת הפסלות נגדו.

5.        דין הערעור להידחות. כבר נפסק בעבר כי תשובה על השאלה האם יש ביחסי עורך-דין-לקוח בעבר כדי לגבש עילת פסלות, תינתן לפי נסיבות העניין המשתנות. בין היתר, יש לשקול את מהות הקשר, משך הקשר ומידת עוצמתו והאם יש קשר בין העניין שבעטיו נקשרו יחסי עורך-דין לקוח לעניין הנדון לפני השופט. כמו כן, יש לבחון כמה  זמן חלף מאז קיומו של הקשר (למשל, ע"א 2687/07 פלונית נ' פלונית(22.4.2007)). במקרה דנא, העובדה שבא-כוח המשיב ייצג לפני למעלה מ-10 שנים את השופט בעניין פרטי, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילה לפסילת השופט מלדון בתביעה שלפניו. מדובר, כפי דברי השופט, בעניין אישי שנדון בבית המשפט בו ייצג אותו בא-כוח המשיב בהליך משפטי, שהסתיים בשנת 2001. לפיכך, יש לדחות את טענת המערער לפיה הקשר בו מדובר, בין השופט לבין בא-כוח המשיב, בחלוף שנים כה רבות, מקים חשש ממשי למשוא פנים.

6.        לאחרונה פסקתי בערעור פסלות על החלטת שופט לפסול עצמו בשל כך שייצג בעבר, עת פעל כעורך-דין, את אחד מבעלי הדין שהופיע לפניו (ע"א 8737/12 פלוני נ' פלונית (13.1.2013)). בפסק הדין כתבתי כי בנסיבות העניין, בהן מדובר בקשר מקצועי רחוק וחד פעמי בין השופט לבין בעל הדין, שהתקיים לפני למעלה מעשור, לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים ממשי מצד השופט כלפי בעל הדין. לפיכך, הוריתי על החזרת הדיון לפני השופט (ראו גם ע"א 3452/12 אלופר נ' בנק הפועלים בע"מ - בנק משכן (1.7.2012); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 244 (2006)). במקרה דנא השופט הוא שהיה לקוחו של בא-כוח המשיב בעבר, ואולם, נסיבות העניין דומות, ומהן לא עולה כל חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט ולא נטייה להכיר פנים לפרקליטו של המשיב.

7.        זאת ועוד, טענות המערער בקשר לאמירות שכאילו אמר השופט בישיבת קדם המשפט לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון והמערער לא ביקש את תיקונו. באין בקשה לתיקון פרוטוקול, ההנחה היא כי הפרוטוקול משקף את שאירע במציאות והמערער לא עמד בנטל להפריכה. גם אם אצא מהנחה שהשופט אמר את האמירות המיוחסות לו, אין בהן, אפילו אניח שאין הן מוצלחות, כשלעצמן, כדי להקים עילה לפסילתו (למשל, ע"א 5552/11 בן יששכר נ' עיריית תל אביב יפו (10.10.2011)).

           לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.

           ניתן ביום, י"ח באדר התשע"ג (28.2.2013).

           תוקן היום, כ"א באדר התשע"ג (3.3.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: